Vayedaber

Simple Havroutah

Ktouboth

Daf 96a

תָּא שְׁמַע, אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר שְׁמוּאֵל: מְצִיאַת אַלְמָנָה לְעַצְמָהּ. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא ''הַנִּיזּוֹנֶת'' תְּנַן — שַׁפִּיר. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ ''נִיזּוֹנֶת'' תְּנַן, נִיהְווֹ כְּבַעַל: מָה בַּעַל מְצִיאַת אִשָּׁה לְבַעְלָהּ, הָכָא נָמֵי מְצִיאַת אִשָּׁה לַיּוֹרְשִׁים!

Traduction

The Gemara suggests: Come and hear a proof from that which Rabbi Zeira said that Shmuel said: Any lost article found by the widow she acquires for herself. Granted, if you say that we learned in the mishna: A widow who is sustained, Shmuel’s principle is well understood. Then, according to the mishna, there are cases where a widow is supported by her husband’s heirs and other cases where she is not. Shmuel is referring to a case where the heirs do not sustain her, and therefore any earnings and articles that she may find belong to her. However, if you say that we learned in the mishna: A widow is sustained by the heirs in place of her husband, then let the heirs be like the husband in every sense. Just as in the case of the husband, any lost article found by the wife belongs to the husband, here too, any lost article found by the widowed wife should belong to the heirs.

Rachi non traduit

אי אמרת בשלמא הניזונת תנן. וסתם לן תנא כאנשי יהודה:

שפיר. איכא לאוקמי להא דשמואל בשאינה ניזונת:

אלא אי אמרת ניזונת תנן. וסתם לן כאנשי גליל וליכא אלמנה שאינה ניזונת אמאי מציאתה לעצמה:

ניהוו. יורשים כבעל:

Tossefoth non traduit

תא שמע דאמר ר' זירא אמר שמואל אלמנה מציאתה לעצמה אי אמרת בשלמא הניזונת תנן שפיר. קאמר שמואל מציאתה לעצמה אפי' בשעה שהיא ניזונית הואיל והן יכולין לסלקה לא הוו כבעל אע''ג דמעשה ידיה שלהן אלא אי אמרת ניזונת תנן וכאנשי גליל אבל לאנשי יהודה מעשה ידיה לעצמה א''כ הא דקאמר שמואל אלמנה מציאתה לעצמה על כרחך לאנשי גליל הוא דאיצטריך ליה לאשמועינן דלאנשי יהודה לאשמועינן מעשה ידיה לעצמה וכ''ש מציאתה וכיון דלאנשי גליל קאמר אמאי מציאתה לעצמה והא לדידהו הוי דהא אינהו כבעל ולא סגי דלא יהבי לה ואומר רבינו תם דאלמנה דקאמר שמואל קאי אמתני' ולאו משום דבלאו הכי לא פשיט שפיר דהניזונת תנן כמו שהוכחתי דעל כרחך אליבא דאנשי יהודה קאמר שמואל ודוקא מציאתה אבל מעשה ידיה ליתומים אלא כי היכי דלא תקשי דשמואל אדשמואל דאיהו סבירא ליה כאנשי גליל לעיל (כתובות ד' נד.) ומה שפירש הקונטר' אי אמרת בשלמא הניזונת תנן שפיר דמוקמינן מילתא דשמואל בשאינה ניזונת קשה דאי בשאינה ניזונת פשיטא ועוד לימא מעשה ידיה לעצמה וכל שכן מציאתה דהויא כהעדפה שעל ידי הדחק כדאמרינן לעיל בריש מציאת האשה (כתובות דף סו. ושם) ועוד דכי היכי דאי תנן הניזונת מוקמינן למילתיה דשמואל בשאינה ניזונת כגון שנתנו לה היורשים כתובתה הכי נמי אי תנן ניזונת וכאנשי גליל מצינו למימר דמילתיה דשמואל מיירי באותה שתבעה כתובתה בב''ד או מכרה שאינה ניזונת שאותה מציאתה לעצמה אפי' לאנשי גליל. מ''ר:

לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ: ''נִיזּוֹנֶת'' תְּנַן: טַעְמָא מַאי אֲמוּר רַבָּנַן מְצִיאַת אִשָּׁה לְבַעְלָהּ — דְּלָא תֶּיהְוֵי לַהּ אֵיבָה. הָנֵי — תֶּיהְוֵי לְהוּ אֵיבָה.

Traduction

The Gemara rejects this proof: Actually, I will say to you that we learned in the mishna: A widow is sustained, and this does not contradict Shmuel’s statement. What is the reason that the Sages said that any lost article found by the wife belongs to her husband? It is so that she should not be subject to her husband’s enmity. The Sages were concerned that if the husband saw that his wife had come into possession of money and did not know the source of that money, they would quarrel. However, these heirs, let them have enmity toward the widow.

Rachi non traduit

תיהוי להו איבה. דעל כרחם זנים אותה אבל מעשה ידיה שתקנו לבעלה תחת מזונות הוי ליורשים:

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: כָּל מְלָאכוֹת שֶׁהָאִשָּׁה עוֹשָׂה לְבַעְלָהּ, אַלְמָנָה עוֹשָׂה לַיּוֹרְשִׁים, חוּץ מִמְּזִיגַת הַכּוֹס וְהַצָּעַת הַמִּטָּה וְהַרְחָצַת פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו.

Traduction

Rabbi Yosei bar Ḥanina said: All tasks that a wife performs for her husband, a widow performs for the husband’s heirs, except for filling his cup; and making his bed; and washing his face, hands, and feet, which are expressions of affection that a woman performs specifically for her husband.

Rachi non traduit

כל מלאכות. השנויות בפרק אע''פ (לעיל כתובות נט:) טוחנת ואופה כו':

חוץ ממזיגת הכוס כו'. שהן מלאכות המקרבות חיבה והרגל דבר כדאמרי' נמי בהא מסכתא (דף ד:) שאין נדה עושה אותן לבעלה:

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כָּל מְלָאכוֹת שֶׁהָעֶבֶד עוֹשֶׂה לְרַבּוֹ — תַּלְמִיד עוֹשֶׂה לְרַבּוֹ, חוּץ מֵהַתָּרַת (לוֹ) מִנְעָל.

Traduction

Rabbi Yehoshua ben Levi said: All tasks that a Canaanite slave performs for his master, a student performs for his teacher, except for untying his shoe, a demeaning act that was typically performed by slaves and would not be appropriate for a student to do.

Rachi non traduit

חוץ מהתרת מנעל. שהרואה אומר עבד כנעני הוא:

אָמַר רָבָא: לָא אֲמַרַן אֶלָּא בִּמְקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ, אֲבָל בִּמְקוֹם שֶׁמַּכִּירִין אוֹתוֹ לֵית לַן בַּהּ. אָמַר רַב אָשֵׁי: וּבִמְקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ נָמֵי, לָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא מַנַּח תְּפִלִּין, אֲבָל מַנַּח תְּפִלִּין — לֵית לַן בַּהּ.

Traduction

Rava said: We said this only if the teacher and the student are in a place where people are not familiar with the student and he could be mistaken for a slave. However, in a place where people are familiar with the student, we have no problem with it as everyone knows that he is not a slave. Rav Ashi said: And in a place where people are not familiar with the student, we said this halakha only if he is not donning phylacteries, but if he is donning phylacteries, we have no problem with it. A slave does not don phylacteries, and since this student is donning phylacteries, even if he unties his teacher’s shoes he will not be mistaken for a slave.

Rachi non traduit

מנח תפילין לית לן בה. שאין דרך עבדים להניח תפילין:

Tossefoth non traduit

תא שמע דאמר ר' זירא אמר שמואל אלמנה מציאתה לעצמה אי אמרת בשלמא הניזונת תנן שפיר. קאמר שמואל מציאתה לעצמה אפי' בשעה שהיא ניזונית הואיל והן יכולין לסלקה לא הוו כבעל אע''ג דמעשה ידיה שלהן אלא אי אמרת ניזונת תנן וכאנשי גליל אבל לאנשי יהודה מעשה ידיה לעצמה א''כ הא דקאמר שמואל אלמנה מציאתה לעצמה על כרחך לאנשי גליל הוא דאיצטריך ליה לאשמועינן דלאנשי יהודה לאשמועינן מעשה ידיה לעצמה וכ''ש מציאתה וכיון דלאנשי גליל קאמר אמאי מציאתה לעצמה והא לדידהו הוי דהא אינהו כבעל ולא סגי דלא יהבי לה ואומר רבינו תם דאלמנה דקאמר שמואל קאי אמתני' ולאו משום דבלאו הכי לא פשיט שפיר דהניזונת תנן כמו שהוכחתי דעל כרחך אליבא דאנשי יהודה קאמר שמואל ודוקא מציאתה אבל מעשה ידיה ליתומים אלא כי היכי דלא תקשי דשמואל אדשמואל דאיהו סבירא ליה כאנשי גליל לעיל (כתובות ד' נד.) ומה שפירש הקונטר' אי אמרת בשלמא הניזונת תנן שפיר דמוקמינן מילתא דשמואל בשאינה ניזונת קשה דאי בשאינה ניזונת פשיטא ועוד לימא מעשה ידיה לעצמה וכל שכן מציאתה דהויא כהעדפה שעל ידי הדחק כדאמרינן לעיל בריש מציאת האשה (כתובות דף סו:
ושם) ועוד דכי היכי דאי תנן הניזונת מוקמינן למילתיה דשמואל בשאינה ניזונת כגון שנתנו לה היורשים כתובתה הכי נמי אי תנן ניזונת וכאנשי גליל מצינו למימר דמילתיה דשמואל מיירי באותה שתבעה כתובתה בב''ד או מכרה שאינה ניזונת שאותה מציאתה לעצמה אפי' לאנשי גליל. מ''ר:

אבל מנח תפילין לית לן בה. אע''ג דבשלהי האשה שנתארמלה (לעיל כתובות כח:) תניא או שהניח תפילין בפני רבו לא יצא לחירות מ''מ אינו רגיל להניח כל שעה. מ''ר:

אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּל הַמּוֹנֵעַ תַּלְמִידוֹ מִלְּשַׁמְּשׁוֹ — כְּאִילּוּ מוֹנֵעַ מִמֶּנּוּ חֶסֶד, שֶׁנֶּאֱמַר: ''לַמָּס מֵרֵעֵהוּ חָסֶד''. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אוֹמֵר: אַף פּוֹרֵק מִמֶּנּוּ יִרְאַת שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְיִרְאַת שַׁדַּי יַעֲזוֹב''.

Traduction

Rabbi Ḥiyya bar Abba said that Rabbi Yoḥanan said: Anyone who prevents his student from serving him, it is as if he withheld from him kindness, as it is stated: ''To him that is ready to faint [lamas], from his friend kindness is due'' (Job 6:14). Rabbi Yoḥanan interprets this to mean that one who prevents [memis] another from performing acts on his behalf, prevents him from performing the mitzva of kindness. Rav Naḥman bar Yitzḥak says: He even removes from the student the fear of Heaven, as it is stated in the continuation of the verse: ''Even to one who forsakes the fear of the Almighty.''

Rachi non traduit

למס מרעהו חסד. הממיס עצמו מרעהו ממיס ממנו חסדים ואית דמפקא לה מדכתיב לעיל מיניה ותושיה נדחה ממני וסמיך ליה למס מרעהו חסד:

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אַלְמָנָה שֶׁתָּפְסָה מִטַּלְטְלִין בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ — מַה שֶּׁתָּפְסָה תָּפְסָה. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: אַלְמָנָה שֶׁתָּפְסָה מִטַּלְטְלִין בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ — מַה שֶּׁתָּפְסָה תָּפְסָה.

Traduction

Rabbi Elazar said: In the case of a widow who seized movable property for her sustenance, that which she seized, she seized and it remains in her possession. That halakha is also taught in a baraita: A widow who seized movable property to provide for her sustenance, that which she seized, she seized.

Rachi non traduit

מה שתפסה תפסה. ולא מפקינן מינה ואע''ג דפסקינן הלכתא בפרק מציאת האשה (לעיל כתובות סט:) ממקרקעי ולא ממטלטלי הואיל ותפסה תפסה:

Tossefoth non traduit

אלמנה שתפסה מטלטלין במזונותי' מה שתפסה כו'. פי' הריב''ן דמיירי בתפסה לאחר מיתת הבעל וא''ת מאי שנא דלמזוני מהניא תפיסה טפי מכתובה וי''ל משום דמזוני לא טרפה ממשעבדי אבל כתובה טרפה ממשעבדי וא''ת אלא מעתה תועיל תפיסת הלוקח שלא באחריות ונמצאת שדה שאינה שלו לאחר מיתת המוכר והלוקח נמי באחריות ובא בעל חוב וטרפה עם השבח קשה שיועיל בו תפיסה בשלמא ממלוה ע''פ לא קשיא דאע''ג דלא טריף ממשעבדי לא מהני תפיסה משום דיכול לתבוע הלואתו מחיים אבל מלוקח קשה דלא טריף ממשעבדי גם לא היה יכול לתבוע מחיים ונראה לי דדוקא מזוני דלא גביא ממשעבדי והוי נמי תנאי ב''ד אלמוה רבנן טפי להועיל בה תפיסה והודה רבי וא''ת כמאן אי כרבי בלא תפיסה נמי דהא אמר בפרק נערה (לעיל כתובות נא.) אחד נכסים שיש להן אחריות ואחד נכסים שאין להן אחריות מוציאין למזון האשה והבנות ואי כר' שמעון בן אלעזר כי תפסה מאי הוי הא אמר נכסים שאין להם אחריות מוציאין לבנים מן הבנות ואומר רבי דלעולם כר''ש בן אלעזר ודווקא לבנים מן הבנות מוציאין אבל מן האשה לא והא דקא מותיב מר בר רב אשי מאי שנא לכתובה כו' ובעי למימר מאי דתפסה תפסה לאו משום דהכי סבירא ליה דהא אדרבי עקיבא לא פליג דאמר אין תפיסה מועלת לאחר מיתה אלא הכי קאמר מאי דתפסה תפסה כלומר ברייתא דקתני דמועיל תפיסה למזונות לאחר מיתה על כרחך כר' טרפון דמאי דתפסה תפסה ואם כן לרבי טרפון בכתובה נמי מאי דתפסה תפסה ור''ח והלכות גדולות פירשו דהכא מיירי בתפיסה מחיים ודווקא למזוני מהניא אבל לכתובה לא משום דלא נתנה כתובה לגבות מחיים ופסק בהלכות גדולות כרבינא וקשה שהרי פסק בתשובת הגאונים בכולי הש''ס הלכתא כמר בר רב אשי בר ממיפך שבועה ואודיתא וגם הערוך ור''ח פסקו כמר בר רב אשי בר ממיפך שבועה וחיורי וכתב וסימנך כלו הפך לבן טהור הוא אף על פי שכתב הריב''ן שראה בתשובת הגאונים לית הלכתא כמר בר רב אשי אלא במיפך שבועה ואודיתא דומה הוא שה''ג עצמן תופסות כאותם שפסקו לית הלכתא כמר בר רב אשי במיפך שבועה ואודיתא וצ''ל דמר בר רב אשי דקאמר הכא אינו אלא אתקפתא בעלמא ולאו דס''ל הכי ור''ח פסק כמר בר רב אשי והרבה הארכתי בו לעיל בריש הכותב (כתובות דף פד:
ושם.) מ''ר:

וְכֵן כִּי אֲתָא רַב דִּימִי, אָמַר: מַעֲשֶׂה בְּכַלָּתוֹ שֶׁל רַבִּי שַׁבְּתַי שֶׁתָּפְסָה דִּסַקַּיָּא מְלֵאָה מָעוֹת, וְלֹא הָיָה כֹּחַ בְּיַד חֲכָמִים לְהוֹצִיא מִיָּדָהּ.

Traduction

And likewise, when Rav Dimi came from Eretz Yisrael he said: There was an incident involving Rabbi Shabbtai’s daughter-in-law, who seized a saddlebag [diskayya] full of coins for her sustenance, and the Sages did not have the authority to remove it from her possession.

Rachi non traduit

דסקיא. שק של עור שקורין טשינ''א:

אָמַר רָבִינָא: וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא לִמְזוֹנֵי, אֲבָל לִכְתוּבָּה — מַפְּקִינַן מִינַּהּ.

Traduction

Ravina said: We said the halakha that we do not remove from her possession that which she seized only in a case where she seized the assets for her sustenance. However, if she seized the assets as payment of her marriage contract, we remove it from her.

מַתְקֵיף לַהּ מָר בַּר רַב אָשֵׁי: מַאי שְׁנָא לִכְתוּבָּה, דְּמִמְּקַרְקְעֵי וְלָא מִמִּטַּלְטְלִי? מְזוֹנוֹת נָמֵי מִמְּקַרְקְעֵי וְלָא מִמִּטַּלְטְלִי! אֶלָּא לִמְזוֹנֵי — מַאי דְּתָפְסָה תָּפְסָה, הָכִי נָמֵי לִכְתוּבָּה!

Traduction

Mar bar Rav Ashi objects to this: What is different about seizing assets as payment of her marriage contract, that they are removed from her possession? If it is that a marriage contract is paid only from real estate and not from movable property, there is a rabbinic enactment that sustenance is also paid only from real estate and not from movable property. Rather, just as you say that if she seizes assets for her sustenance, that which she seized, she seized, so too, her seizure is effective if she does so as payment of her marriage contract.

אֲמַר לֵיהּ רַב יִצְחָק בַּר נַפְתָּלִי לְרָבִינָא: הָכִי אָמְרִינַן מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא כְּווֹתָיךְ.

Traduction

Rav Yitzḥak bar Naftali said to Ravina: We say this halakha in the name of Rava, in accordance with your teaching that if she seized movable property as payment of her marriage contract, it is removed from her possession.

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִימְרָא: אַלְמָנָה שֶׁשָּׁהֲתָה שְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ שָׁנִים וְלֹא תָּבְעָה מְזוֹנוֹת — אִיבְּדָה מְזוֹנוֹת.

Traduction

Rabbi Yoḥanan said in the name of Rabbi Yosei ben Zimra: A widow who waited two or three years after her husband’s death and did not demand sustenance from the heirs has forfeited the right to receive sustenance from them. Since she did not demand her sustenance, it is assumed that she must have forgone this right.

הַשְׁתָּא שְׁתַּיִם — אִיבְּדָה, שָׁלֹשׁ מִיבַּעְיָא?! לָא קַשְׁיָא: כָּאן בַּעֲנִיָּה, כָּאן בַּעֲשִׁירָה.

Traduction

The Gemara discusses the language of Rabbi Yosei ben Zimra’s statement: Now that it was stated that after two years she forfeited her rights to receive sustenance, is it necessary to state that she also forfeited her rights after three years? The Gemara answers: This is not difficult. Here, the first statement is referring to a poor woman for which two years is a long time. If she does not demand sustenance for two years, it is clear that she has forgiven the heirs this obligation. There, the second statement is referring to a rich woman who can support herself for two years. It is only clear after three years that she forgave the obligation.

Rachi non traduit

עשירה. היכולת בידה להמתין הלכך אי נמי לא תבעה לאו מחילה היא עד שלש שנים אבל ענייה מדלא תבעתן מחלתן:

אִי נָמֵי: כָּאן בִּפְרוּצָה, כָּאן בִּצְנוּעָה.

Traduction

Alternatively, here it is referring to an unabashed woman, who is not ashamed to demand her rights from the heirs. If she does not demand sustenance within two years, it is assumed that she has forgone this right. There, it is referring to a modest woman, who is embarrassed to demand sustenance from the heirs and who waits until the third year to claim this right.

Rachi non traduit

צנועה. בושה לבא לב''ד הלכך בשתי שנים לאו מחילה היא:

אָמַר רָבָא: לָא אֲמַרַן אֶלָּא לְמַפְרֵעַ, אֲבָל לְהַבָּא יֵשׁ לָהּ.

Traduction

Rava said: We said this halakha only retroactively; the widow cannot demand to be reimbursed for the past years in which she paid for her own sustenance. However, from here onward, once she demands sustenance she has the right to receive it from the heirs.

Rachi non traduit

אלא למפרע. אותן שתי שנים שעברו איבדה:

בָּעֵי רַבִּי יוֹחָנָן: יְתוֹמִים אוֹמְרִים נָתַנְנוּ, וְהִיא אוֹמֶרֶת לֹא נָטַלְתִּי, עַל מִי לְהָבִיא רְאָיָה?

Traduction

Rabbi Yoḥanan raises a dilemma: If the orphans say: We gave her sustenance, and she says: I took none, upon whom is it incumbent to bring proof to support his argument?

Rachi non traduit

נתננו. דמי מזונות לשנה הבאה:

Tossefoth non traduit

יתומים אמרו נתננו. אומר רבי דמיירי במזונות שעברו דמוכח מילתא טפי משום דשתקה עד השתא דיתמי קושטא קאמרי אבל במזונות דלהבא ודאי על היתומין להביא ראיה דהא רבי יוחנן הוא דאמר בפ''ק דב''מ (דף יז. ושם) הטוען אחר מעשה ב''ד לא אמר כלום ואפילו למאן דלית ליה דר' יוחנן הכא מודה דלא מהימני לומר פרעתי דאי מהימני מה הועילו חכמים בתקנתם שתקנו לה מזונות כל שעה יאמרו פרעתי מידי דהוה אכתובה במקום שאין כותבין דכ''ע מודו דלא מצי אמר פרעתי מהאי טעמא דפרישית. מ''ר:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source